כתיבת תוכן לדפי נחיתה: איך משכנעים באמצעות הצעה ברורה

כך כותבים דף נחיתה שמחבר בין מודעה להצעה ומפחית ספקות: כותרת, הוכחות, טופס קצר ובדיקה של פניות איכותיות.

כותב עורך טיוטת תוכן לצד סקיצה של דף נחיתה

תוכן משכנע לדף נחיתה עונה מהר על שלוש שאלות: מה מציעים לי, למי זה מתאים ומה יקרה אחרי שאפעל. הכותרת צריכה להמשיך את ההבטחה שבגללה אנשים לחצו. גוף העמוד מוסיף את הפרטים שעוזרים להחליט, וטופס קצר מבקש את המידע שנחוץ לצעד הבא. כדי לבדוק אם הנוסח עובד, מדדו אילו פניות הגיעו לשיחה או להזמנה, לצד מספר האנשים שלחצו על הכפתור.

מה הלקוח ציפה לראות כשהוא לחץ?

לפני בניית דפי נחיתה, הציבו מודעה אחת ליד דף הנחיתה ורשמו מה אדם סביר כבר יודע לפני שהגיע. אם המודעה מזמינה להדגמה, הקורא מצפה לראות מה מדגימים, כמה זמן זה נמשך ואיך קובעים מועד. אם המודעה מציעה טווח מחיר, הקורא ירצה לדעת אילו שירותים נכללים בו ובאילו תנאים הוא תקף. כשאותה פנייה מגיעה מכמה ערוצים, בדקו אם הכוונה דומה: אדם שמקליק על הדרכה חינמית עשוי לצפות לצעד ראשון אחר מאדם שמחפש ספק לביצוע עבודה.

כתבו פתיחה שמספרת באיזה מצב ההצעה מועילה. למשל, ספק שמסייע לעסקים להעביר קטלוג יכול לכתוב ״בדיקת מוכנות למעבר חנות, עם סקירת מוצרים, הזמנות פתוחות וחיבורים״. לצדה אפשר להוסיף משפט שמפרט מה יישלח אחרי הבדיקה, מי צריך להשתתף ואיזה מידע כדאי להכין. כשמישהו קורא רק את הכותרת וכפתור הפעולה, שניהם צריכים לתאר אותה הצעה. Google Ads מסבירה שרלוונטיות ושימושיות המידע בעמוד משפיעות על הערכת חוויית דף הנחיתה.

איזו הוכחה תעזור ללקוח להחליט?

התחילו בספק אמיתי. עסק קטן ששוקל תיאום הדגמה עשוי לרצות לדעת אם השירות מתאים גם בלי צוות מחשוב פנימי. הוכחה רלוונטית יכולה להיות תיאור של פרויקט דומה, צילום מסך שהותר לפרסום או תוצר לדוגמה. אם מציגים תוצאה מספרית, פרטו מה נמדד, באיזו תקופה ועל איזו קבוצה. כך הקורא יכול להבין מה הנתון מלמד והאם הוא דומה למצב שלו. המלצה שמספרת מה הלקוח הצליח לעשות מועילה יותר ממחמאה כללית שאפשר להצמיד כמעט לכל שירות.

דוגמה להמחשה בלבד: לקוחות שבודקים תוכנה להזמנות משווים בין כמה הצעות, ורוצים לדעת אם אפשר לקבוע אירוע שחוזר בכל שבוע. במקום לספר שהמערכת ״גמישה״, אפשר להציג רצף מסכים קצר של יצירת סדרה ושינוי תאריך יחיד. לצד התיאור ציינו איזה חלק זמין ברכישה בסיסית ואיזה דורש הגדרה נוספת. אם אין עדיין מקרה אמיתי לפרסום, תארו את הדוגמה כהמחשה ותנו לעובד שאינו מכיר את המוצר לבדוק אם הוא מבין את הגבולות.

סדר כתיבה שמלווה את ההחלטה
  1. הבטחה ← כותרת המחברת בין הצורך לתוצאה המוצעת.
  2. הסבר ← מה כלול, למי זה מתאים ומה דרוש מהפונה.
  3. הוכחה ← דוגמה, תיעוד או תשובה לספק מסוים.
  4. פעולה ← כפתור ברור, טופס והסבר על הצעד הבא.

תרשים מקורי של מערכת NewsReporter להמחשה.

דחיפות והוכחה חברתית צריכות בסיס עובדתי

כאשר ההצעה מוגבלת בזמן, הציגו מועד שתוכלו לקיים ואת התנאים אחרי המועד. אם יש מספר מקומות מוגבל בסדנה, ציינו מה מגביל אותו ואיך יודעים אם עוד אפשר להירשם. דו״ח של נציבות הסחר הפדרלית בארה״ב משתמש בטיימרים שמתאפסים כדוגמה לדפוס עיצוב מטעה. בדקו שכל הודעת דחיפות באתר תואמת את הגדרות ההצעה ואת מה שנציגי המכירות אומרים. לקוח שחוזר למחרת צריך להבין אם התנאים עדיין בתוקף ומדוע.

הצגת ביקורת צריכה להיות קשורה להצעה ומותרת לשימוש. תנו לקורא מספיק הקשר כדי להבין מה האדם קיבל. הימנעו מחיבור בין ציטוט לתוצאה שהלקוח לא תיאר. לעיתים אפשר להחליף המלצה כללית בשאלה נפוצה שקיבלה תשובה טובה בשיחת מכירה, למשל מה קורה אם יש כבר ספק קיים. תשובה ספציפית מסייעת לאדם לבדוק אם כדאי להתקדם, ויכולה להפוך את הפנייה עצמה לרלוונטית יותר.

מה מבקשים בטופס ומה מסבירים אחרי השליחה?

בקשו את הנתונים שמאפשרים לעסק להגיב. אם נציג חוזר בטלפון, הסבירו מתי צפויה השיחה. אם ההצעה נשלחת בדואר אלקטרוני, הסבירו מי שולח ואילו פרטים נדרשים. הבחינו בין שדות חובה לשדות רשות והציגו הודעת תיקון כשהקלט אינו מתאים. W3C מפרטת איך לקשר בין תווית לרכיב טופס ואיך לתת הוראות שקל לקרוא. בצעו בדיקה עם מקלדת ובנייד, וודאו שהטקסט נשמר כששדה אחד צריך תיקון.

בדוגמה של קביעת שיחת התאמה, אפשר לבקש שם וערוץ ליצירת קשר בשלב הראשון. אם דרוש פרט שמסייע להפנות את הפנייה לאדם מתאים, למשל סוג השירות, הסבירו זאת ליד השדה. בדקו מה המשתמש רואה לאחר שליחה ומה מגיע למערכת המכירות. ניסוי שחוזר עם ערך חסר, שליחה כפולה או פרטי קשר שהוזנו בטעות יעזור לגלות אם מערכת הניהול מקבלת כמות פניות שונה ממה שמדווח העמוד.

פחות טפסים ויותר שיחות: דוגמה מספרית

נניח להמחשה ששתי גרסאות של עמוד קיבלו אלף מבקרים כל אחת. בגרסה הראשונה התקבלו שמונים טפסים, שמתוכם עשרים וארבע פניות הגיעו לשיחה מתאימה. בגרסה השנייה התקבלו שישים וארבעה טפסים, שמתוכם שלושים ושתיים פניות הגיעו לשיחה מתאימה. לפי המדד של שליחת טופס, הגרסה הראשונה נראית עדיפה. לפי שיעור המבקרים שהגיעו לשיחה מתאימה, הגרסה השנייה הגיעה ל־3.2 אחוזים מול 2.4 אחוזים. המספרים הומצאו לצורך הדוגמה. הם ממחישים איך הגדרת מדד שונה יכולה לשנות את ההחלטה.

כדי להשתמש בנתון כזה בפועל, הגדירו מראש איך הצוות מסמן שיחה מתאימה. למשל, האם נדרשת התאמה גאוגרפית, האם הלקוח התעניין בשירות הספציפי והאם התקיימה שיחה. קבעו פרק זמן אחיד שבו הנציגים מנסים ליצור קשר, משום שפניות שקיבלו מענה מהיר עשויות להיראות איכותיות יותר גם כשהנוסח לא השתנה. בדקו שההשוואה מכסה ימים ומקורות תנועה דומים ושהקבוצה שביצעה את השיחה לא משנה את הסיווג במהלך הניסוי.

בשלב הכתיבה אפשר להשתמש בבדיקה קצרה עוד לפני שהעמוד עולה. הראו לאדם שקורא את הדף בפעם הראשונה את הפתיחה בלבד, ובקשו ממנו להסביר במילים שלו מה יקבל. חזרו על הבדיקה אחרי הוספת ההוכחה והטופס. אם התשובות שונות מהותית, מצאתם מקום לתיקון לפני שהתחיל הניסוי בתנועה.

איך בודקים אם ניסוח חדש באמת עזר?

בחרו מדד שתואם את מטרת העמוד. שיחה שנקבעה והתקיימה יכולה להיות מדד טוב לעסק שמוכר שירות בייעוץ. הגדירו גם מדד שמסייע לזהות תקלה, כמו שיעור פניות ללא פרטי קשר תקינים. במקרה של ניסוי, בחרו שינוי אחד ברור, למשל מעבר מכותרת כללית לתיאור הצעת בדיקה, ושמרו על אותה הצעה ועל מערכת קבלה זהה. תארו מי כלול בהשוואה ובאיזה ערוץ נמדד כל מבקר. מספר המרות קטן במיוחד נותן כיוון לבירור וראוי להמשיך לבדוק אותו לפני שינוי רחב.

עברו אחת לשבוע על שאלות שחזרו אצל מי שכבר השאירו פרטים. אם רבים חושבים שההצעה כוללת התקנה בעוד שמדובר בהדגמה, בדקו כיצד הניסוח יצר את הציפייה ושנו אותו ליד הכותרת והפעולה. לאחר התיקון, שאלו גם מי שקרא את הדף ולא פנה מה הבין. ההשוואה בין הציפיות, תוכן העמוד והשיחה בפועל עוזרת לבחור אילו משפטים נחוצים בדף ואילו פרטים אפשר להשאיר להמשך.

מקורות

מידע נוסף בנושא שיווק ופרסום

השאירו פרטים לקבלת מידע והמלצה על ספק מתאים.

מסירת הפרטים לבחירתכם. השדות המסומנים כחובה נדרשים לטיפול בבקשה, ועשויים להימסר לספק מתאים כדי שיוכל לחזור אליכם. מדיניות הפרטיות וזכויות במידע.